<h1>הרוקח סימן שע"ב</h1>
<h2>דף ו:</h2>
הטביל בו את המטה אעפ"י שרגליה שוקעות בטיט העבה טהורה מפני שהמים מקדמין, פי' כבר עלתה טבילה למטה במים. מיכן אשה צריכה ליזהר שלא תטבול באגמים או במקוה שיש בו טיט עב פן תשקע רגלה בטיט עב שאין (פיה) [פרה] שוחה ושותה מהם כדמשמע בפ' ב' דזבחים, ולא עלתה לה טבילה שהאשה מקפדת ואמרי' בפ' א' דעירובין (דף ד') ובפרק א' דסוכה (ו' ע"ב) גזרו על מיעוטו המקפיד ואיתא בפרק במה אשה (נ"ז ע"א) לענין שער דטניפן מקפדת. בתוספתא הקופץ למקוה הרי זה מגונה. הטובל במקוה פעמים הרי זה מגונה. האומר כבוש ידך עלי הרי זה מגונה ר' יהודה אומר כבוש ידך עליו עד שתצא נפשו. בתוספ' קומקומוס שהוא מלא פחמין והטבילו טמא, פי' שהשחרורית חוצץ שמקפיד עליו, ומיכן סכין מלא חלודה אין להטבילו אם לא ישפשף במשחזת כמו קומקומו'. שיפשפו הקומקומוס או העבירו בחמין טהור, פירוש החמין מעבירין השחרורית. הסלין של גת ושל בד חיצון צריך לחטט ודפין צריך לנער.
